חיי פא"י: אפשרות היסטורית לחרדיות עכשווית

מאמר זה, שפורסם בכתב העת "השילוח" בקיץ תשפ"ג, מתאר את תולדותיה של תנועת פא"י, פועלי אגודת ישראל, מראשיתה בפולין בשנות העשרים ועד לדעיכתה בארץ ישראל בשנות השמונים. המאמר עוקב אחר המאורעות החשובים בדברי ימי פא"י, אחר רעיונותיה ואנשיה – כתנועה חרדית שנטלה חלק במפעל הלאומי בארץ ישראל בלא להיות ציונית, וכמפלגה של "כלל־ישראל" ("באמת אין דרכנו די ברורה [...] אנחנו גם 'כלל ישראל' ואין מי שיעשה את ענייני 'כלל ישראל' ואז אנו מוכרחים לעשות הכול [...]" כלשון אחד מראשי פא"י) – ואת הגורמים שהביאו לדעיכתה.

מתוך תיאור הווייתה של פא"י משורטטים כמה מקווי פרשת המים של הזהות החרדית בשאלות של חינוך ולימודים כלליים (מאבקם של החרדים הירושלמים בבתי ספר חרדיים שנלמדו בהם לימודים כלליים בשנות השלושים); בשאלת יישוב הארץ (פרשת מחנה ישראל, נקודת יישוב אגודאית בסמוך לעפולה שכשלה שלוש פעמים, בין 1924 ל־1938); בשאלת היחס למוסדות הציוניים (שאלת הפרישה מ"כנסת ישראל" וההסתייעות בקרנות הציוניות) ובסוגיית "דעת תורה" (הכניסה לממשלה ב־1952 וב־1960). בסוף המאמר באים כמה הרהורים עכשוויים.

ניתן לקרוא את המאמר באתר השילוח או להוריד את הקובץ המצורף.

האיור מאת מנחם הלברשטט